New advise found for 2019-07-11

My new advise: ROK

מודעות פרסומת

איך לנצח כל ויכוח על שוק ההון?

ביטקוין הוא אחד הנכסים המצליחים ביותר בשנת 2019, מכפיל את ערכו מסוף 2018. אך אם מסתכלים מתחילת 2018, מחירו נמוך היום בכמעט 50%. אבל, מאז שנת 2016 ביטקוין השי כמעט 700%. אבל מאז הפסגה בדצמבר 2017, הנכס ירד ביותר מ60%.

מאז הפסגה של בועת הדוט-קום ב2000, הS&P השיא בממוצע בשנה 5.3%. אך ממרץ 2009, התשואה הממוצעת היא 16%. אם מסתכלים מנובמבר 2007 התשואה היא 7.3%. ואם חוזרים ל95, התשואות מגיעות ל10%, בדיוק הממוצע הרב עשורי.

זהב לא פופולרי בשנים האחרונות, ערכו ירד ב30% מאז הפסגה ב2011. אך אם מסתכלים מאז שנת 2000, זהב השיא 360%. אבל אם בודקים משנת 80, זהב הפסיד כאשר מחשבים אינפלציה. ועדיין אם מסתכלים משנת 71, זהב השיא בממוצע 8% בשנה.

אני יכול להמשיך אבל אתם מבינים את הנקודה. תמיד יהיו טיעונים ל2 הצדדים בויכוח כמעט על כל נכס שאפשר לעלות על הדעת מכיוון ששווקים הם מחזוריים. זה אומר שאפשר לנצח בויכוח על השווקים על ידי שינוי תאריך ההתחלה כדי שיתאימו לטענתך.

ועדיין יש כמה שיעורים שכל משקיע יכול ללמוד מכך:

אל תנסו לחזות פסגות ומפולות

האמת היא שאף אחד לא טוב דיו תמיד לקנות בנקודה הכי נמוכה בדיוק כמו שאף אחד לא רע דיו כדי למכור בנקודה הכי גבוהה. המשקיע ופילנטרופ ברנרד ברוך אמר: "אל תנסה לקנות בנקודה הכי נמוכה ולמכור בנקודה הכי גבוהה. אי אפשר לעשות את זה – רק על ידי שקרנים."

רוב הזמן השווקים הם איפה שהוא באמצע, לא נושקים לנקודה הכי גבוהה או נמוכה. וזה חושב לזכור שממש קל לזהות את הנקודות האלו במבט לאחור.

התזוזות של השוק בטווח הקצר הם תוצאה של רגשות וטרנדים אז לנסות לחזות את השוק בטווח הקצר זה יותר כמו לנחש את הכיוון של רגשות האדם. אני לא יכול לחזור את מצב רוחי מחר בבוקר, בטח שלא את של המיליונים המשתתפים בשוק.

גיוון

בדרך כלל אומרים שגיוון זו תשואה בחינם. דרך אחת להימנע מהפיתוי לחזות את השוק היא לגוון לאורך זמן בתוך השוק על ידי מיצוע האחזקות.

השקעות באופן שיטתי לאורך זמן זה לא מרגש אבל זה מפזר את הסיכון על ידי כך שלא תשקיע את כל כסף בזמן הכי גרוע.

מיצוע אחזקות יעזור לך גם לקנות מניות במחיר נמוך כשערכן יורד ופחות מניות כשערכן עולה. לא תשקיע את כל כספך בנקודה הנמוכה ביותר אבל תשקיע חלק ממנו בנקודה הכי נמוכה וזה יותר טוב ממה שהרבה משקיעים יכולים להגיד.

תפסיקו לחלום

אתם יודעים כמה כסף היה לכם אם הייתם משקיעים $10,000 באמזון בהנפקה ב97? הנתונים מראים שיותר מ9.6 מיליון דולר. אבל המציאות מראה שיותר לכיוון ה$30,000.

אחרי שהכפילו את ערכם ביותר ממאה במהלך בועת הדוט-קום, מניות אמזון ירדו בכמעט 95%.גם אם היה לכם המזל וקניתם בהנפקה, טבעי היה אם גם מכרתם אחרי שראיתם נפילה של 80%.

אפילו במחירים הנמוכים אחרי הבועה עדיין שילשתם את כספכם והגעתם ל$30,000. רוב המשקיעים מכרו.

זה כיף לשחק את משחק ההנפקות בראש אבל זה לא עושה טוב למשקיעים שחולמים כל הזמן למצוא את הכרטיס המוזהב. רוב הסיכויים שגם אם בחרתם טוב, לא תצליחו להשאר לטווח האורך כדי לאסוף את הסכומים הגדולים.

מדוע אנו צריכים אינפלציה?

חבר שלי שאל אותי:

מה הקטע עם אינפלציה? היא מורידה את יכולת הקניה שלנו. היא מדללת את ערך הכסף שלנו. ועדיין כלכלנים רוצים 2% אינפלציה בשנה כל שנה. למה אנחנו צריכים אינפלציה בשביל כלכלה בריאה? למה אי אפשר להציב יעד של 0%?

אני מבין את הרעיון מאחורי "נגד" אינפלציה. למה אנשים צריכים לראות מחירים עולים לאורך זמן? לא יהיה יותר טוב לאנשים מחירים יורדים או יציבים?

בתיאוריה זה נראה רציונלי אבל תיאוריה בדרך כלל לא מסתדרת עם העולם האמיתי. בעולם האמיתי, הכלכלה מתבססת על ציפיות. ואינפלציה ודפלציה נותנים ציפיות שונות לגבי העתיד שלבסוף משפיע על ההווה.

זה לא מחייב שאינפלציה היא טובה אבל היא פחות גרועה מדפלציה. דפלציה יכולה ליצור כדור שלג אכזרי. כשמחירים יורדים, אנשים מפסיקים לקנות היום בתקווה שהמחירים יהיו יותר זולים בעתיד.

כשאנשים מפסיקים לקנות היום, הדרישה למוצרים ושירות יורדת, מובילה לפיטורים בעסקים. בזמן שאבטלה גואה, משכורות מתעכבות, וכך נוצרת מערבולת שגורמת לעוד ירידות מחירים, ולאט לאט הכלכלה מתה.

דפלציה היא אחת הסיבות שהמשבר של 1929 בארה"ב היה נוראי. מחירים ירדו ביותר מ10%. בתחילת שנות ה20 היה משבר עם דפלציה של קרוב ל15%. שינויים כאלה דרמטיים במחירים הם אחד מהסיבות הרבות שהיו באותה תקופה עליות וירידות נוראיות בבורסה.

כמובן, יש צד שני למטבע שמדברים על תקופה כמו שנות ה70 שבה האינפלציה חגגה. זה גם לא טוב. אבל אינפלציה בשליטה מובילה לציפיות יותר טובות מהכלכלה מאשר בדפלציה.

כשהמחירים עולים, אנחנו מניחים שהם יעלו לעד. מחירים גבוהים אומרים שאנשים יעדיפו לקנות עכשיו בשביל להימנע מלשלם יותר בעתיד. קניות של יותר מוצרים עכשיו מגדילה את המכירות של מוצרים ושירותים, מה שמוריד אבטלה, ואמור (בתיאוריה) להעלות משכורות.

אנשים לא תמיד מתנהגים ככה בנוגע להחלטות קניה, אבל אתם מבינים את הרעיון.

חוב יכול להיות דבר רע וההשלכות שלו הרסניות אבל חדשנות וקדמה לא יכולים להתקדם בלי קצת כסף שאול.

ואינפלציה מטיבה עם אלה ששואלים כסף. כל אחד עם משכנתא בריבית קבוע צריך להתפלל לקצת אינפלציה לאורך זמן כך שערך ההחזר שלהם "שווה" פחות. דפלציה דווקא מטיבה עם המלווים.

אינפלציה היא גם יותר פלט מאשר קלט. כלכלנים רוצים צמיחה כלכלית כי בסוף, צמיחה צריכה להעלות משכורות. ואם המשכורות עולות, אנחנו צריכים קצת אינפלציה.

לקבור את הכסף בחצר האחורית הוא לא שימוש יצרני לכסף בטווח הארוך. אפילו השקעה באג"ח אמריקאי קצר מועד (חודש) משיא 0.4% מעלה האינפלציה משנת 1926. חייבים לקחת סיכון מסוים עם הכסף כדי להדביק את האינפלציה.

ואחת הסיבות שאפילו אג"ח קצר מועד משיא על החסכונות היא הפחד מאינפלציה לאורך זמן. מלווים חייבים להיות מפוצים על הסיכון והסיכון הכי גדול הוא, ניחשתם נכון, אינפלציה גבוהה.

אינפלציה היא לא מושלמת כי אין דרך לאזן באופן מושלם בין כל המוצרים והשירותים. הטבלה הזו מזעזעת:

אנחנו לעולם לא נגיע למצב "זהבה ושלושת הדובים" שאינפלציה היא בדיוק איפה כולם רוצים שהיא תיהיה.

אבל אני אבחר אינפלציה על דפלציה בכל יום.

אינפלציה היא הגרועה פחות מבין השתיים כשזה מגיע ליציבות מחירים.

תשואות מחוץ לשעות המסחר

שאלתי את עצמי האם התשואות מחוץ לשעות המסחר גדולות יותר מהתשואות בתוך שעות המסחר.

אם המדד נסגר על שער של 100 ביום מסוים ונפתח ב 101 למחרת, זוהי תשואה של אחוז מחוץ לשעות המסחר.

הרצתי את המספרים מתחילת 2017 על מדד ה S&P 500 וזה מה שמצאתי:

  1. מתחילת 2017 עד עשירי ביוני 2019 המדד עלה בערך ב 29%
  2. התשואה בתוך שעות המסחר היא 8.4%
  3. יותר מ 70% מהתשואה הושגה מחוץ לשעות המסחר

בהסתכלות על טווחי זמן שונים נראה כי תשואות מחוץ לשעות המסחר זה עניין חדש יחסית

רוב התשואות בשנים האחרונות הגיעו מחוץ לעשות המסחר אבל אם נלך עד 2009 נראה שרוב התשואות הושגו בתוך שעות המסחר.

זה גם קשה למצוא קשר כשמסתכלים על כל שנה בשנתה

ב2017 רוב התשואות הגיעו מחוץ לשעות המסחר אבל ב2018 רוב ההפסדים הגיעו בתוך שעות המסחר.

השאלה היא: האם כל זה בכלל משנה?

ובכן, זה יכול לשנות אם אתה סוחר תוך יומי. אם אתה מנסה לקנות בכל תחתית ולמכור בכל מקסימום ומנסה לתזמן את העליות ומורדות היומיות, בטח, הנתונים האלו יכולים להשפיע על השורה התחתונה שלך.

אבל בשביל המשקיע הארוך טווח הנורמלי, זה לא באמת משנה. השינוי היום-יומי, משבוע לשבוע ואפילו מחודש לחודש לא צריך להשפיע בגדול על התשואות שלך אם טווח ההשקעה שלך נמדד בשנים או עשורים.

יש אנשים שיהיו מוטרדים מהנתונים האלו אבל אני חושב שזה די מגניב שאנחנו יכולים להרוויח תשואות בלילה ואנחנו לא צריכים לעשות שום דבר לגבי זה.

זה מדהים – אנחנו מרוויחים כסף בזמן שאנחנו ישנים!

האמת היא שהתשואות הליליות הן רק עוד בורג במכונה הענקית הנקראת שוק ההון. כשמוסיפים דיבידנדים, מפזרים קצת דוחות רבעוניים, ומוסיפים ימי מסחר שלמים של תשואות, מקבלים תשואות יפות לאורך זמן.

מאז 2008, בערך יום אחד מתוך עשרים ימי מסחר של ה S&P 500 מסתיים בתשואה של לפחות חצי אחוז.

זה אומר לנו שלשוק קשה מאוד להחליט בטווח הקצר. אין לו זכרון מיום ליום ויכול לתמחר את עצמו ללא כל אזהרה.

אנחנו יכולים להבין שמה שקורה בזמן המסחר זה רעש אבל אני לא בטוח שיש סימנים בתשואות גם כשהשוק סגור.

תמיד יהיה מה לדאוג לגבי השוק וזה, תשואות מחוץ לשעות המסחר, לא נראה אחד מהם.